אודות

אני רוצה לפתוח בלוג כבר שנים. כן, המון זמן. אבל כנראה שאף פעם לא היתה לי סיבה מספיק טובה לעשות את זה, או שלא היתה לי את המוטיבציה, ובכלל, למי יהיו עצבים לקרוא את כל הקשקושים שלי? באופן כללי אני אוהבת לכתוב. אני אוהבת לעשות המון דברים שקשורים ביצירה ובמחשבה אבל כתיבה היא אחד הדברים שאני אוהבת במיוחד, ולצערי יש זמנים שדווקא זה בא לי הכי קשה. אני יכולה לשאוב השראה מכל מיני גורמים סביבי, ולמצוא יופי בדברים שאחרים אולי יעקמו את האף אבל ההשראה הזו לא מגיעה בקלות, לפחות לא לי. במחשבה עמוקה על הנושא הגעתי למסקנה הברורה מאליה שהדבר שנותן לי את ההשראה הכי גדולה זו המוזיקה שאני בוחרת להכניס (או להוציא) מהחיים שלי. המוזיקה שאני אוהבת מלווה אותי מאז ומתמיד. בהסתכלות אחורה זו היתה (ועדיין) אבולוציה של טעם מוזיקלי אקלקטי שמונע בעיקר ע"י רגש. יש לי ספריית דיסקים מכובדת (למרות שלא גדולה כמו שאני רוצה שתהיה) ואוסף מוזיקה דיגיטלית ענק, אבל את רוב הדיסקים שיש לי אני יכולה לזכור בדיוק איפה שמעתי לראשונה, איפה קניתי אותם ועוד אנקדוטות מסוג זה. כנ"ל לגבי הספרייה הדיגיטלית. אני יכולה להגיד שהדרך שבה האזנתי למוזיקה השתנתה מאז רכשתי לי את האייפוד טאץ' הראשון שלי. המכשיר הזה כל כך שימושי שאני מוכנה להתחתן איתו לפעמים. חוץ מה-apps החמודים שמהווים את המשיכה הראשונים למערכת הזו יש feature מאוד נחמד שהוא ה-genius, האח הגדול ב-apple מנתח את ספריית המוזיקה הענפה שלי ב-iTunes ויוצר לי רשימות השמעה שמתכתבות עם סגנון מסוים של מוזיקה או עם סגנון של שיר שאני שומעת, והכל ב-tap אחד. יש כאלו שיגידו שהם לא צריכים שסטיב ג'ובס יווסת להם את הרגלי ההאזנה, אבל אני מוצאת את זה מרענן. במיוחד כשאנשים (כמוני) מגיעים למצב שיש להם יותר מוזיקה ממה שיוכלו לשמוע ביום אחד (או בשבוע) – רשימת השמעה מותאמת אישית יכולה להעלות לך שלדים מהקבר, שירים שכבר מזמן לא שמעת, או ששמת בספרייה רק כי העברת את כל האלבום בשלמותו ואף פעם לא טרחת להקשיב להם. המשפט המנחה אותי, גם בתחומים אחרים הוא You can always find beauty in randomness וזה מה שאני רוצה לעשות.
אז למה עכשיו? למה בלוג? כי אני מרגישה צורך לכתוב על מוזיקה. לחלוק את הדברים שאני אוהבת עם קהל בלתי נראה (שאני מקווה שיהיה שם) וכן, גם בשביל עצמי. לפעמים אנחנו צריכים לכתוב את הדברים שאנחנו חושבים כדי לעשות לעצמנו סדר בראש.
אז זהו, זו ההקדמה שלי. אני איה, פנאטית של מוזיקה, אוהבת לצלם, לאפות, לצבוע את הציפורניים בצבעים מזעזעים (לאו דווקא בסדר הזה) ומעכשיו גם כותבת על זה.
Enjoy…