בתחילת העשור הנוכחי, בתקופה של יובש יחסי בסצינת האינדי-רוק הפופולארי, פרצו לתודעה שתי להקות משני צידי האוקיאנוס האטלנטי - ה-Vaccines ו-Vampire Weekend. שתיהן העבירו איזשהי רוח נעורים (עד כמה שאני שונאת להשתמש בביטוי הזה) ורעננות שהיתה מאוד נחוצה בסצינה הזו, ואנשים מיד חיבבו אותן. זה בדומה למה שהיה עם גל להקות ה-The בעשור הקודם. למרות השוני במוצא ניתן לראות שהיו הרבה נקודות משיקות בין שתי הלהקות - בעיקר הרעב והרצון לעשות משהו שתהיה בו איזשהי אמת שלהם שהיא לא שכפול של עשרות להקות שהיו לפניהם.
נתחיל ב-Vampire Weekend האמריקאיים - הם בחרו בקו מוזיקלי קצבי מאוד ותזזיתי,והיה בו מישמש של סגנונות והשפעות, קצת רוק, קצת סקא, קצת אפרוביט... בקיצור הכול מהכול. מצד אחד האלבום לא היה משעמם לרגע, אבל מהצד השני היה פה חוסר מיקוד שנבע מהעובדה המשמחת שחברי הלהקה כנראה פשוט נכנסו לאולפן והתפרעו בכיף. זה הפך את השירים ללא הכי ידידותיים למשתמש אבל מניסיון הם גדלים עליך לאחר כמה האזנות. השיר שהכי אהבתי באלבום הקודם היה Giving Up The Gun שמתהדר במקצב נהדר ובמילים מתוחכמות, ולא לשכוח שהקליפ כולל הופעת אורח הורסת של איזה אחד, ג'ייק ג'ילנהול.
ועכשיו באלבום החדש של הלהקה Modern Vampires In The City הסאונד נשמע קצת יותר מהודק וממוקד והמוזיקה יותר רועשת אבל שמחה באותה המידה. רק הפעם היא הרבה יותר קומיוניקטיבית לאוזן וגרמה לי להנות ממנה כבר בשמיעה הראשונה. באופן מעניין זה לא מוריד מרמת היחודיות של המוזיקה. השיר Diane Young הוא דוגמא טובה לזה.
נמשיך ב-Vaccines הבריטיים, שמבין שתי הלהקות תמיד היו החביבים עלי יותר, כנראה בגלל שהיה להם את הפן הקצת דיכאוני הזה שהוא סוג של מאפיין גם של הלהקות הבריטיות (האיכותיות) הכי מקפיצות. הקו המוזיקלי שלהם היה יותר אחיד מאשר זה של Vampire Weekend והם תמיד נשמעו לי יותר מפוקסים ובוגרים, למרות שאין ממש הבדל בגיל בין חברי שתי הלהקות.
גם השירים הכי קצביים של ה-Vaccines היו מהולים בעצב ובאכזבה ממערכות יחסים ומהחיים באופן כללי. השירים שלדעתי מגלמים את האווירה הזו באלבום הראשון בעל השם המעולה What Did You Expect From The Vaccines? (כמה מודע לעצמך אתה צריך להיות כדי לצחוק על כל ההייפ שנוצר סביבך?) הם Post Break-Up Sex ו-All In White
באלבום החדש של הלהקה שנקרא באופן מאוד ראוי Come Of Age יש הרבה יותר אירוניה והומור וגם המוזיקה משלבת הרבה יותר פאנק, עם גיטרות יותר אגרסיביות והרבה יותר כיף. בהתאם לשמו, יש פה התבגרות גם מבחינת המילים, שעכשיו משקפות הרבה יותר זעם מאשר דיכאון וגם מבחינת זה שהסולן, ג'סטין הייוורד-יאנג, שר בצורה שהיא יותר משוחררת, כאילו כל העולם כבר לא יושב לו על הכתפיים. השיר שהכי אהבתי מהאלבום הוא Teenage Icon והוא משלב את כל מה שאני אוהבת בפאזה החדשה של הלהקה.
מבחינתי שתי הלהקות עברו את משוכת "האלבום השני" בצורה מכובדת. אין פה יותר מדי דברים יוצאי דופן או כאלה שלא שמענו עוד, אבל לכל אחת מהן יש חן ייחודי לה שלא מייתר אף אחת בנוף המוזיקלי. כבר אפשר לראות פה התפתחות ושינוי מהאלבומים הראשונים של שתי הלהקות ויהיה מאוד מעניין לראות לאן עוד יש להן לגדול.
 |
| Vampire Weekend (תמונה מפה) |
נתחיל ב-Vampire Weekend האמריקאיים - הם בחרו בקו מוזיקלי קצבי מאוד ותזזיתי,והיה בו מישמש של סגנונות והשפעות, קצת רוק, קצת סקא, קצת אפרוביט... בקיצור הכול מהכול. מצד אחד האלבום לא היה משעמם לרגע, אבל מהצד השני היה פה חוסר מיקוד שנבע מהעובדה המשמחת שחברי הלהקה כנראה פשוט נכנסו לאולפן והתפרעו בכיף. זה הפך את השירים ללא הכי ידידותיים למשתמש אבל מניסיון הם גדלים עליך לאחר כמה האזנות. השיר שהכי אהבתי באלבום הקודם היה Giving Up The Gun שמתהדר במקצב נהדר ובמילים מתוחכמות, ולא לשכוח שהקליפ כולל הופעת אורח הורסת של איזה אחד, ג'ייק ג'ילנהול.
ועכשיו באלבום החדש של הלהקה Modern Vampires In The City הסאונד נשמע קצת יותר מהודק וממוקד והמוזיקה יותר רועשת אבל שמחה באותה המידה. רק הפעם היא הרבה יותר קומיוניקטיבית לאוזן וגרמה לי להנות ממנה כבר בשמיעה הראשונה. באופן מעניין זה לא מוריד מרמת היחודיות של המוזיקה. השיר Diane Young הוא דוגמא טובה לזה.
נמשיך ב-Vaccines הבריטיים, שמבין שתי הלהקות תמיד היו החביבים עלי יותר, כנראה בגלל שהיה להם את הפן הקצת דיכאוני הזה שהוא סוג של מאפיין גם של הלהקות הבריטיות (האיכותיות) הכי מקפיצות. הקו המוזיקלי שלהם היה יותר אחיד מאשר זה של Vampire Weekend והם תמיד נשמעו לי יותר מפוקסים ובוגרים, למרות שאין ממש הבדל בגיל בין חברי שתי הלהקות.
 |
| The Vaccines (תמונה מפה) |
גם השירים הכי קצביים של ה-Vaccines היו מהולים בעצב ובאכזבה ממערכות יחסים ומהחיים באופן כללי. השירים שלדעתי מגלמים את האווירה הזו באלבום הראשון בעל השם המעולה What Did You Expect From The Vaccines? (כמה מודע לעצמך אתה צריך להיות כדי לצחוק על כל ההייפ שנוצר סביבך?) הם Post Break-Up Sex ו-All In White
באלבום החדש של הלהקה שנקרא באופן מאוד ראוי Come Of Age יש הרבה יותר אירוניה והומור וגם המוזיקה משלבת הרבה יותר פאנק, עם גיטרות יותר אגרסיביות והרבה יותר כיף. בהתאם לשמו, יש פה התבגרות גם מבחינת המילים, שעכשיו משקפות הרבה יותר זעם מאשר דיכאון וגם מבחינת זה שהסולן, ג'סטין הייוורד-יאנג, שר בצורה שהיא יותר משוחררת, כאילו כל העולם כבר לא יושב לו על הכתפיים. השיר שהכי אהבתי מהאלבום הוא Teenage Icon והוא משלב את כל מה שאני אוהבת בפאזה החדשה של הלהקה.
מבחינתי שתי הלהקות עברו את משוכת "האלבום השני" בצורה מכובדת. אין פה יותר מדי דברים יוצאי דופן או כאלה שלא שמענו עוד, אבל לכל אחת מהן יש חן ייחודי לה שלא מייתר אף אחת בנוף המוזיקלי. כבר אפשר לראות פה התפתחות ושינוי מהאלבומים הראשונים של שתי הלהקות ויהיה מאוד מעניין לראות לאן עוד יש להן לגדול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה