יום שבת, 14 באפריל 2012

חמישה שירים שאהבתי לאחרונה (Vol 2)

זה נהפך למין הרגל כזה, שכל כמה זמן יש לי כמה שירים שתופסים אותי ממש חזק ואני לא יכולה לחכות לכתוב עליהם - אז זו נעשתה למין פינה קבועה פה. אני לא חושבת שזה כל כך רע.

החמישייה הזו היא בסימן אקלקטיות - יש פה גם שקט וגם רועש, גם אגרסיבי וגם עדין, גם מקפיץ וגם עצוב... אתם בטח מבינים את הכוונה. אז בלי הקדמות נוספות - נתחיל.

1. Jack White - Love Interruption

וואו. וואו, איזה שיר. ג'ק וויט סופסוף מממש את מלוא הפוטנציאל המוזיקלי שלו ולא מתקשקש בעוד פרויקט צד (למרות שאת ה-Raconteurs חיבבתי). השיר הזה קורע את הלב, וכל שורה בו מלאת ניגודים של רכות וקושי ("I want love to grab my fingers gently, slam them in the doorway put my face into the ground"). זה ענק בעיני שבנאדם מסוגל לכתוב ככה. יש בשיר הזה את הגורם החמקמק הזה שיש בשיר באמת משובח ואני פשוט לא יכולה לשים עליו את האצבע. אז ג'ק וויט - שאפו.


2. Dry The River - The Chambers and the Valves

אם נתעלם רגע מהשם הטיפשי משהו של הלהקה יש פה שיר שלוקח את הפולק העדין ומתניע אותו במנועי סילון. מין הייפר-פאוור-פולק. Mumford and Sons על ספידים. לדעתי זו אבולוציה לגיטימית וטבעית לחלוטין של הז'אנר הזה, כי אם להודות על האמת, פולק עדין ושקט הוא רוב הימים לא כוס התה שלי. יש בשיר הזה מקצב מדביק, תופים היסטריים, ותחושת דחיפות (urgency) שקשה להתנגד לה. האנרגיות הן אדירות וקתרטיות. בשירה של הסולן יש משהו שמזכיר לי כנסייה, אין לי מושג למה. בכל מקרה, השיר הזה זכה למספר השמעות הולך ועולה אצלי באייפוד.


3. Spector - Chevy Thunder

השיר הזה נטחן ב-Xfm תחת הטייטל "הדבר הגדול הבא" והאמת היא שאני מסכימה עם זה לגמרי.זה שיר שיושב בדיוק בסימטה שבה אני מחפשת מוזיקה - קצבי וצעיר, עם פזמון מדביק ברמות. אין פה משהו שלא שמעתי כבר, אבל משהו בשילוב הזה של השיר המודרני עם הלוק והסאונד האולד-סקולי של הלהקה יוצר פה איזשהו קליק. והפזמון. אוי הפזמון... שיר אולטימטיבי לנהיגה, עדיף בכביש בלי מצלמות מהירות.


4. All The Young - The Horizon

שיר רוק בסיסי מאוד וטוב מאוד. האמת הייתי משוכנעת בפעמים הראשונות ששמעתי אותו שהשיר הוא של נואל גאלאגר ואני פשוט לא מזהה את הקול משום מה. בכל מקרה, נראה שהוא נרקח בהשפעה רבה של הגאלאגר האמור. זה ממש לא רע. הייתי ממש רוצה שיהיה עוד עתיד ללהקות שכותבות שירים כאלו, כאילו יש חור מאז שאואזיס התפרקו ויש מצב ש-All The Young מכוונים את עצמם להיכנס לנישה הזו. מעניין אם יילך להם. בכל מקרה, השיר הזה תפס מאוד חזק בממלכה המאוחדת. אם תשאלו אותי, מכל השירים שברשמה הזו, יש לשיר הזה את הפוטנציאל הכי גדול להיכנס לפלייליסט בגלגל"צ כך שיכול להיות שתשמעו עליו לא רק פה.


5. Willy Moon - Yeah Yeah

זה שיר כל כך רקיד ופ'אנקי שזה כמעט לא חוקי. לא נראה לי שמאז קאלווין האריס, לא נכנס לזירת הפופ הבריטית בחור לבן עם כל כך הרבה גרוב (אפילו ש-מון בכלל ניו זילנדי). נראה אתכם לא מתחילים לפזז ספונטאנית איתו.


אני יודעת שטעם מוזיקלי זה דבר מאוד מאוד רגיש ואינדיבידואלי אבל אני מקווה שתנסו לאמץ לכם משהו מהרשימה הזו. אני בכל מקרה אשב לי פה ואמשיך לפזז עם ווילי מון.